חוזה אלקטרוני ומעמדו המשפטי בישראל 

השינויים הטכנולוגיים המהפכניים שהפכו את האינטרנט לאחד ממרכזי הקניות הגדולים והמגוונים ביותר לאדם, הביאו עמם את שאלת מעמדו של החוזה האלקטרוני הנכרת בין המוכר לקונה בסביבה המקוונת.

חוזה אלקטרוני נוצר בסביבה המקוונת ומעגן בחובו את כל שלבי יצירת היחסים החוזיים הקיימים בסביבה החוץ אינטרנטית והם; המשא ומתן, ניסוח החוזה וסגירת העסקה.

יסוד החוזה האלקטרוני, כמו גם בחוזה המתקיים בממד הפיזי, הוא במפגש הרצונות שבין הצדדים ליצור קשר משפטי חוזי ומחייב ביניהם.

מה שהופך את האינטרנט לסביבה מסחרית אפקטיבית ודינאמית הם החלתם של עקרונות מקובלים בדיני החוזים. כמו חוקי חוזים במדינות רבות אחרות, חוק החוזים הישראלי איננו מגדיר את המושג "חוזה" ובכך מאפשר ניתוח נסיבתי פרטני שבסופו נקבע באם נתקיים חוזה או אם לאו.

חוזה אלקטרוני יעמוד בדרישת חוק החוזים רק אם יהיה כולל דיו כדי לכלול את אותם תנאים ומועדים הנחשבים כמהותיים להתקשרות החוזית כגון: המוצר או השירות שיינתן או הסחורה שתישלח. בנוסף, גמירת הדעת של הצדדים להתקשר בהסכם מחייב ביניהם תימדד על פי נסיבות העניין על פי מדדים אובייקטיבים וטענות כמו "לא התכוונתי למה שכתבתי" או "בטעות נלחץ לי" וכדומה לא תהיינה קבילות כטענות לביטול התגובה שניתנה להצעה האלקטרונית.

בחוזה אלקטרוני הסכמה וקבלה של הצעה צריכה להיעשות באמצעות תגובה המתבטאת במסר אלקטרוני חוזר. כדי שקבלת ההצעה על-ידי אחד מהצדדים תהא קבילה, על הנמען,  שההצעה נשלחה אליו, להיות מודע לאופן שבו ניתן לקבל את ההצעה – אם על-פי המפורט בהצעה ואם על-פי באמצעות התנהגות.

לסיכומו של דבר, במרוצת השנים והקדמה הטכנולוגית הפך החוזה האלקטרוני לאמצעי מרכזי לביטויו של הסכם מחייב בין הצדדים החפצים בעיקרו. ככלל, אין ממש בטענה כי הצעה להתקשר בחוזה אינה יכולה להימסר בפורמט אלקטרוני, בדיוק כפי שההצעה יכולה להימסר בפורמטים אחרים.